איבוד

את. השעון על פרק היד שלי. זורח ומזכיר לי אותך. בנייד שלך האפליקציה שמתחברת לשעון. (את הרי יודעת שזה יותר מדי מתוחכם בשבילי.)

אני. רעבה אליך וצמאה. אל הטעם שלך. והריח. והגוף. והמעיין שבך. 

מדמיינת אותך והדופק מתחיל לעלות. אפשר לקרוא לזה רעיון חולני ואפשר להגיד שזו התאהבות מטורפת אבל הנה עוד מעט רגליים פשוקות יד נוגעת הגוף יבקש פורקן וירעד ויזלוג הדופק יגיע לשיא. ואת. תסתכלי על הדופק שלי בנייד שלך. ותדעי בדיוק באיזו שניה עבר בי הרעד הזה בגוף ובאיזה רגע בקול שקט ועורג קראתי לך. 

היכון הכן צא.