איבוד

(רגעים שהאהבה רחוקה ממני) (שני אנשים בלילה שותקים במה שפעם היה בית) 

לרוץ ולא לעצור. עד כלות הנשימה. הנשמה. 

להפסיד לכאוב לוותר

ל ע צ ו ר 

את הדרך הזו אני צריכה ללכת. והיא לאיבוד עד שאגיע אל עצמי ואז שוב

בלבול ופחד וצל רודף וקולות מטרפים את הנפש והעינים שלה ובכי שקט צורב ואלכוהול 

את אומרת תכשיט יהלום אני אומרת פרא מעיין לא רוצה תכשיטים זה הכל סיפור כיסוי לאמת רוצה להתפשט ולעמוד מול המראה ולהיות שם מול עצמי. אני איבוד. לבד לבד.