ואני במקלחת מרתיחה את עצמי בדו קרב בין החורף לבין מי המקלחת נשארת עוד רגע כדי לספוג חום לגוף שנכנס הלילה למיטה לבד. את יודעת, פעם לא הייתי נשארת במקלחת סתם ככה מעבר לצרכי ההתקלחות. לא שלא חשבתי שמגיע לי או משהו בדומה. זה פשוט לא היה קיים בתודעה המושטחת המושכחת המודחקת שלי. תודעת הישרדות. ועכשיו אני כבר לא ממש זוכרת איך בדיוק הגעתי לשם. לאיבוד. אז. לרגשות יש נטיה עבה לצבוע את הזכרונות ואני מנסה למצוא בזה איזון. יש בכלל אמת?
נשענת על הקיר המים מעלי וריח טוב של סבון ואני מדמיינת אותך מתקלחת. מתענגת על המים ואת פרא ואת של עצמך ואת לבד. יכולה כמעט להרגיש את האדים במקלחת המוכרת שלך את ריח הגוף אגלי המים שנוטפים ממך המבט שלך בראי ליטוף המגבת אם הייתי איתך הלילה באיזו מגבת הייתי מתנגבת ובאיזו את.
וזכרון של ויסקי מר שורף במקלחת ורצון לצרוח לברוח לפני כמה חודשים בדיוק אותה מקלחת רק עכשיו אני אחרת. והעולם כולו אחר.
הָעִתִּים מִשְׁתַּנּוֹת
וְעַכְשָׁו -
הִנֵה אָנֹכִי כָּזֹאת.
כליומיותר.
