לפני 5 שנים. 25 בדצמבר 2018 בשעה 21:25
(הו גאד. שאצליח לכתוב את זה כך שתראי את כל היופי שרואה אני.)
ולפעמים כשאת מזיינת אותי אני נוגעת בך והגוף שלך קטן וחלק ורך והשדיים שלך נעימים ומזמינים כל כך ושם במורד הבטן המהודקת שוכנת חלקת שערך הכהה הקצוץ היטב ערוותך החמה הלחה נצמדת אל שלי. ואז אני פוקחת עינים לראות את כל היופי הזה. ורעבונך נתבע ממני כמו שחשבתי שרק גבר יכול ושבריר לאחר כך את מתפרקת מתרפקת נרעדת נטרפת כמו שרק אישה קיימת והנה את פלא-אישה פלאישה. אישה-פלא. עדיין אני אחוזת פליאה ממך. בכל הרגעים כולם. והגוף הזה שלך ואת אישה-גבר-אישה בכל כך הרבה מובנים ואלהים כמה שזה יפה.
(פתאום שמתי לב. כבר שמונה חודשים)