לפני 5 שנים. 25 בדצמבר 2018 בשעה 21:54
יכול בקלות לחשוב שאני זה לא אני.
מי שמביט בי מאחור לא יכול להרגיש את הבערה שבעור הקרקפת. את התנועה של כל שערה ושערה בארוך הפזור הזה. את המגע של האצבע חולפת ככה מסרקת כמו בלי משים. מי שמביט בי מאחור לא יכול בכלל להבין את הסערה בתנועה הסתמית הזו. את הצורך לקום שוב ושוב למראה לראות מי זאת שם. מי שמביט בי מאחור באמת לא יכול לדעת כמה שזה חשוף ומפתיע ונכון וכן, כמה אני מתגעגעת לפעמים. לתנועות האחרות שהיו בי פעם חלק ממני ממה שהייתי וכעת אני לומדת תנועות חדשות. וכעת אני חדשה. עולם חדש מתגלה מתקלף נפרם ממני ונפתח.
כבר שלושה שבועות ועדיין כל יום.