עדי ירדה לפתוח לבנות.
אותי השאירה בתור 'ביצת הפתעה' בחדר בקומה השנייה.
שכבתי על המיטה, והתאמצתי לנסות להקשיב מה קורה שם למטה בסלון.
שמעתי צחקוקים של בנות, וגם 'אני כבר מתה לראות את ההפתעה שהבטחת...'
וגם 'מותר לעשן פה, נכון?...'
וגם 'הג׳ינס השחור סוף!! חדש מאמי? כי אנ׳לא מכירה אותו..׳
וגם 'שמעתי שחזרת מפאריז והבנתי שלירן בארץ....'
ושוב צחוקים
ואז 'אויש מפגרת אחת'
ואז צעדים במדרגות ועדי נכנסה ותפסה אותי ברצועה, עשתה קליק אחד עם האצבע והורידה אותי על ארבע, ושני קליקים ואני ניתרתי לדום ושוב קליק אחד ואני מיהרתי לרדת שוב על ארבע, והיא נראתה מרוצה והתחילה למשוך אותי להיגרר אחריה עם הרצועה במדרגות.
הבנות השתתקו כשנכנסנו.
המבט של שלושתן הראה הלם מוחלט.
אח'כ התחילה להשתנות להן ההבעה.
במילה אחת - הן נראו פשוט... מוקסמות.
אחת הכניסה שתי אצבעות לפה ושרקה. האחרות מחאו כפיים והריעו בהתלהבות.
ברור שעדי לא ממש הסבירה להן מראש.
ועכשיו, אחרי הכניסה התאטרלית - כבר אין ממש מה להסביר יותר.
לא ידעתי מי זו מורן, מי ישראלה ומי מיכל.
התקדמתי על ארבע לעבר הראשונה. היא היתה גבוהה ומלאה, תסרוקת אפרו עם קשת בשיער.
לבשה שרוול לבן וגופייה שחורה, היא היתה יחפה, הכפכפים שלה היו מונחים לצידה והיה לה קעקוע של עקרב על גב כף הרגל.
היא החזיקה ביד סיגריה והמאפרה מונחת לה על הברכיים.
נישקתי לה את גב הרגל.
היא ליטפה אותי בראש, אז תפסה לי בשיער, משכה לאחור ונשפה לעברי מלוא ראות עשן סיגריות.
השתעלתי. היא תפסה לי את האף וכשפתחתי את הפה כדי לנשום, פשוט איפרה לי לתוך הפה...
'נייס עדידוש...' המלאה אמרה.'אישה שחורה עם עבד לבן. אהבתי..'
עדי משכה לי קלות עם הרצועה בזין, לכיוון השנייה.
היא היתה יפה. אבל ממש. היה לה שיער מתולתל, עם תלתלים רכים, עדינים כאלו, תוי פנים עדינים, גבוהה ורזה. לבשה דגמ'ח חאקי וטישרט שחורה.
נישקתי לה את הרגליים. היא הסתפקה בלצבוט אותי בלחי.
בתוך תוכי החלטתי שהמתוקה הזו היא בטח ישראלה.
עדי הוליכה אותי לשלישית, שהזכירה לי את עדי עצמה.
קטנה, נמוכה, שיער צבוע בלונד, קארה מתולתל. ג'ינס כחול בהיר דהוי וקרוע בברכיים, חולצה ארוכה דקיקה בצבע אפור כסף...
נישקתי אותה בכפות הרגליים...
'מאמי אפשר למשמש את הסחורה?...' עדי השנייה שאלה, ואני כבר התחלתי לחשוד שהיא לא רק דומה פיזית לעדי 'שלי' אלא גם רעה כמוה...
'בטח מאמי תרגישי חופשי בשביל מה הבאתי אותך?...' עדי (הראשונה) ענתה
והמלאה אמרה: 'יאללה ישראלה גם אני סקרנית לשמוע איך הסחורה...'
וואלה. אז עדי השניה היא ישראלה.
חישבתי מסלול מחדש והחלטתי, עם כך, שהדוגמנית היא מורן.
והמלאה, חייבת להיות מיכל.
ישראלה משכה את הטייטס שלי מאחור והכניסה לי יד מאחור לכיוון המפשעה.
היא תפסה לי את הביצים ואת הזין. מעכה. צחקה ואמרה: 'עדי מאמי, אין מצב שהזדיינת עם הדבר הזה בין הרגליים שלו... בנות אתן חייבות לראות, עדי? מאמי? יש פה בבית הזה זכוכית מגדלת?...'
הבנות צחקו.
אחכ היד של ישראלה שחררה לי את הביצים, ויצאה לי מהמכנסון.
'פתח פה, לבנבן...' ישראלה פקדה עלי.
לא הגבתי.
ישראלה החטיפה לי שתי סטירות מצלצלות.
אחת בכף היד מימין לשמאל ואחת בגב היד משמאל לימין.
הסתכלתי על עדי. נראתה מרוצה.
פתחתי את הפה.
ישראלה דחפה באגרסיביות 3 אצבעות לפה שלי. היא משכה החוצה את הלשון שלי.
אחכ תפסה שיניים מימין, ואז משמאל...
'ככה היו פעם בודקים עבדים כושים לפני שהיו קניה. בודקים שהשיניים שלהם בסדר, זה סימן למצב פיזי תקין...'
'איזה חכמה את ישראלה, לא ידעתי שמלמדים את זה בפקולטה למשפטים....' זו היתה מורן.
(פקולטה למשפטים?????)
'כן מאמי' ישראלה ענתה, 'לקחתי קורס בחירה בדרך לתואר, והנה את רואה שהמידע הזה יכול להיות שימושי...'
הבנות צחקו.
ישראלה משכה לאחור את הטייטס שלי והוא נמתח וחזר בחזרה ברעש לישבן שלי.
'יש תוכנית אומנותית?...' שאלה מורן
'אז ככה...' אמרה עדי והמשיכה: 'יש לי כמה רעיונות, ואפשר לזרום גם עם כל מה שבא לכן...'
עכשיו גם שמתי לב שמורן, הדוגמנית, מסריטה הכל.