היא יושבת לידו במרפסת ואני ממולם שותקת, בוחנת. מוזיקה ברקע והוא מדבר הרבה וצוחק, היא מעשנת. אני סיימתי את השאכטות שלי והעולם כבר נראה אחרת.. אני מפליגה במחשבות למקומות אחרים, מאבדת ריכוז אבל פתאום נזכרת- הסיבה שאנחנו כאן.
אני מרגישה את הלב שלי מתחיל להאיץ והבטן מתהפכת.
אין לי מושג בכלל על מה הם מדברים בשלב הזה, אני מנסה להתחבר לשיחה אבל ברגע הזה המבט שלה עובר ממנו אליי והלב שלי מחסיר פעימה, אני מוותרת על הניסיון להבין.
הפנים שלה הופכות לקשוחות ואני מרגישה איך הגוף שלי מתקשה בהתאם, נדרך.
היא מניחה את הג'וינט במאפרה ומסמנת לי לקום מהכסא ובשלב הזה גם הוא משתתק.
עכשיו המוזיקה נשמעת חזקה יותר, מקבלת מקום בחדר.
אני עומדת ושניהם נועצים בי עיניים, סורקים את הגוף שלי בשקט, הפנסים שבחוץ נכנסים דרך התריסים ולא תורמים למבוכה שלי כשהם מאירים את הגוף שלי בפסים פסים.
"תתפשטי, אנחנו רוצים לראות עוד" היא מדברת גם בשמו והוא מחייך אליי ספק נבוך ספק מופתע, גם הוא לא היה מוכן.
אני מורידה את החולצה שלי וכמעט ורואים את הלב שלי יוצא החוצה מרוב שאני עירומה ומרוב שהוא דופק חזק כמו הבאסים שבמערכת.
המבט שלה יורד אל מכנסי הג'ינס שאני לובשת ומסמן לי להוריד גם אותם, אני מבצעת.
עכשיו אני עומדת מולם עם התחתון בלבד והפס של הפנס נופל בדיוק על החזה שלי שעומד עכשיו זקוף מקור למרות שכל כך חם לי.
הוא מרוכז בי והיא מצביעה לי על הרצפה בין הרגליים, שלו.
אני מתקרבת אליו ומתכופפת נבוכה, לא יודעת אל מי להסתכל, הידיים מונחות על הברכיים שלו והעיניים שלי מזגזגות בין שניהם במבוכה. היא נחלצת לעזור לי "את לא מזיזה את המבט ממני, תפתחי את הרוכסן שלו ותתחילי, חסר לך שאת מזיזה את המבט שלך ממני."
כל התחתון שלי נרטב עכשיו, אני מרגישה את הלב דופק גם שם
אני פותחת את הרוכסן והזין שלו מתקשח, שולפת אותו החוצה. הלשון שלי עוברת עליו לאט מלמטה ללמעלה, השיער פזור ומונח על הברך שלו והעיינים עליה. הוא נאנח קלות וזורק את הגוף לאחור בעדינות.
"מה אתה מתבייש, תתפוס לה את השיער, תזיז אותו לאחור ותכניס לה אותו עמוק. היא אוהבת שמתייחסים אליה ככה, נכון?" עכשיו המבט שלה משתנה והיא מחייכת אליי, היא יודעת שאין לי איך לענות לה כשהזין שלו בפה שלי, היא נהנית מזה.
הוא תופס לי את השיער תחת כף היד שלו ובקצב שהוא מכתיב הראש שלי עולה ויורד. אני קולטת שהמבט שלה מסטול והעיינים הופכות קטנות ונוצצות, כמו שלי.
"איזה יפה היא יורדת.." היא אומרת והוא ממלמל משהו בחזרה, לא הצלחתי לשמוע.
עכשיו היא קמה ונעמדת מאחוריי.
קשה לי להמשיך ולהביט בה אז אני עוצרת אותו, מרימה את הראש ומסובבת אליה. הוא משחרר מגע. הידיים שלי עדיין על הברכיים שלו
"וואו, איזו ילדה טובה את...איך את מקשיבה לי..." העיניים שלי מביטות אליה מלמטה והיד שלה עכשיו על הראש שלי, האצבעות נכנסות לתוך השיער בעדינות איפה שהוא לפני רגע תפס באגרסיביות ומלטפות, אני מרגישה את הגוף שלי נרגע, מתמסרת לחום שביד שלה, שוכחת את הכל, שוכחת שהוא כאן, אין לי מושג איפה אני, אני מאבדת תחושת זמן. עכשיו לילה או בוקר? אני באופוריה.. עדיין יש מוזיקה ברקע והבאסים נרגעו בהתאם, אני מתפקסת על המנגינה והעיניים שלי נעצמות מעונג, הלב חוזר לפעום בקצב רגיל ואז, בדיוק אז היא תופסת חזק, מושכת אותי ומרימה אותי לעמידה. אני מופתעת ומשחררת גניחה..המבט שלנו כל כך קרוב עכשיו, היא כל כך יפה, קשה לי לעמוד, אני לא מרגישה את הרגליים והנשימות שלי מתגברות כשהיא מתקרבת אל האוזן שלי, הריח שלה ממסטל אותי..האצבע שלה על הסנטר מרימה לי את הראש בעדינות ולוחשת לי בלי שישמע "אני רוצה שתשבי עליו, אני רוצה שתראי לי איך את רוכבת בדיוק אבל בדיוק כמו שהיית רוצה לרכב עליי. אני רוצה לראות את הפנים שלך מתעוותות מעונג כשהוא בתוכך ואני רוצה לשמוע את הקול שלך הכי חזק שיש"
