"הדלת פתוחה תכנסי"
קראתי את ההודעה בזמן שעלית במדרגות.
כשהגעתי למפתן הדלת שלה, הלב שלי דפק במהירות.
זה היה שילוב של מאמץ והתרגשות.
ידעתי שהיא התגעגעה לגוף שלי, ידעתי שהיא צריכה את זה, לפרוק עליי את היום שלה.
כשפתחתי את הדלת הופתעתי לגלות שהבית חשוך.
האור היחיד יצא מתוך הטלויזיה ביחד עם צלילים מרגיעים.
הסתכלתי על הספה והיא ישבה שם, בחזיה ותחתונים ופנים רציניות.
"איחרת ב6 דקות ואת יודעת שאני לא אוהבת לחכות." זה נכון, היא ביקשה שאגיע ב 21 אבל היה פקוק.
ידעתי ששום סיבה לא תעניין אותה עכשיו, היא לא מרוצה ממני וזה הולך לכאוב.
"סליחה מלכה שלי" מלמלתי בדלת, מתקשה לדבר מהנשימות ומהגוף היפה שלה מולי
"ששש..תתקרבי ותעמדי מולי. תורידי את כל הבגדים מלבד התחתון."
נעמדתי איפה שביקשה, הסתכלתי לה בעיניים הכהות והתפשטתי לאט. עדיין מנסה להסדיר את הנשימה נשארתי עם החוטיני השחור שהיא ממש אוהבת, זה שכמעט ולא מסתיר.
"יופי. עכשיו תקחי כרית, שימי על הרצפה בין הרגליים שלי ותרדי על הברכיים שלך. פנים אליי"
ביצעתי במהירות וירדתי על הברכיים שלי, הסתכלתי עליה מלמטה, וחיכיתי להוראה הבאה, הכוס שלי לעומת זאת לא חיכה וכבר הרטיב את חתיכת הבד השחורה.
היא תפסה בידייה בשיער שלי בחוזקה "את הולכת לקבל את מה שכל כך חיכית לו חודשים.. 6 סטירות בלחי הרכה שלך. אני רוצה שתספרי איתי, אחרי כל סיפרה את מוסיפה תודה."
הטון שלה היה קר, בטוח, קשוח מאוד.
צמרמורת עברה לי בגוף מהתרגשות וחרמנות.
הסתכלתי בעיניים שלה והיא שתקה. במשך דקה היא חדרה לתוכי במבט שלה בלי לזוז ממנו לשניה עד שלפתע סטרה לי בחוזקה.
קפצתי והתכווצתי מהכאב, הגוף שלי ניסה לזוז אבל לא הצלחתי לעשות את זה בגלל האחיזה ההדוקה בשיער שלי. "1. תודה" הקול שלי היה חלש ורועד.
היא שתקה. מאז שהגעתי לא עלה בפניה חיוך. לאט לאט הרגשתי איך הגוף שלי נרפה והחשק לכאב הזה שוב מחלחל בי..
התפתלתי על הכרית מהחשק והרגשתי איך הרטיבות מתחיל לנזול לאט בין הרגליים שלי לעבר הכרית השחורה.
סטירה שניה, חזקה יותר נחתה על הלחי שלי.
הפעם לא זזתי הרבה, רק גנחתי מהכאב. "2. תודה" לחשתי והסתכלתי בעיניים שלה. ראיתי את זה מגיע, החיה שבה התעוררה, היא התענגה על הכאב שלי. היא התענגה על הידיעה שאני כולי בידיים שלה.
סטירה ועוד סטירה ובשלב הזה כבר טפטפתי, כל הגוף שלי נכנע אליה, לרשותה. ידעתי שכל מה שרק תרצה אעשה.
היא סטרה לי בפעם השישית בזמן ששיחררה את האחיזה מהשיער שלי ונתנה לי ליפול על הברך שלה. כל הגוף שלי היה רפוי בלי שמץ של כח או רצון להתנגד לה. "6. תודה" כמעט ולא יצא קול.
עצמתי את עיניי כשנדחקתי אליה, הפנים השיער. החזה שלי. הסדרתי נשימה סוף סוף.
"ילדה טובה.." שמעתי אותה אומרת אחרי מספר דקות נעימות על הברך שלה, הרמתי את הראש ממנה לאט והסתכלתי עליה, היא סוף סוף חייכה אליי. "עכשיו קומי תשבי עלי, ותזוזי יפה עד שאגמור מהגוף המתוק הזה שהוא כולו שלי."