אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקודשת

גם כי אלך בגיא צל מות...
לא אירא רע...
כי אתה עימדי...
שבטך ומשענתך המה ינחמוני
לפני 17 שנים. 22 בינואר 2007 בשעה 18:41

אני רואה לך בעיניים
אני רואה את הכל
היית עוטף אותי בבית וחום
רואה לך בעיניים,
רואה את הכל
היית סוגר אותי, אם היית יכול

רואה לך בעיניים
שכלום לא חשוב
רק אתה, אני ואתה שוב ושוב
רואה לך בעיניים
שיותר מהכל -
היית סוגר אותי,
אם היית יכול

היית בונה לי קירות
היית מתקין מנורות
שיהיה לי אור

רואה לך בעיניים,
זה כתוב בגדול
היית מרשה לי, מוחל על הכל
אני רואה לך בעיניים,
רואה את הכל
היית אוהב אותי כמו שאיש לא יכול

הייתי משוטטת בין הקירות
הייתי עושה בם צורות -
שיהיו לי שמיים

אני רואה לך בעיניים
אני רואה את הכל
היית עוטף אותי בבית וחום
אני רואה לך בעיניים
אני רואה את הכל -
רק אותי לא רואה בתוך הכחול

הלכתי לפני שעות
וטוב לי מחוץ לקירות
להתגעגע לבית


אתי אנקרי...


פרומיתאוס - זה נשמע כמו דילמה.

רצוי שתלמדי את עצמך,
הביטי פנימה וראי מי את, מה את רוצה לעצמך ואיך את מבקשת לממש ולהיות את עצמך במלוא היכולות וההוויה שלך.

אם אני מבין נכון,
האיש שאת מדברת עליו סוגר וחונק אותך.

אם אינו מסוגל לאפשר לך את המרחב שלך להיות מי שאת,
נראה שהליכה ממנו כמו שציינת שם היא המעשה הנכון לך.

:-)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י