להגיח לרגע ....להתחכך בך...
לשתות בשקיקה את הצוף שלך...
לגמוע אותך.....להתעטף בך...
להרוות את רבדי גופי בחוויה איתך
להזין אוזני ברשמיך... להאיר את עיני בהוויתך.....את ישותי בנוכחותך.....
למלא את ליבי בעסיס שלך...
אתה רחוק ממני .. ועם זאת כלכך קרוב .
מושיטה את ידי ונוגעת בך.
חשה אותך סביבי....מביט....מתבונן....חודר...קורא אותי כספר...
נוגע... מקשיב...מרחף...משקיף......עוטף...מכאיב
בנחשולי ענק משתלח בי...טובעת בים שלך...
ובאותה נשימה בריפרוף עדין....מלטף .... וצורב עד כאב.....
כמו פרפר לאש...כמו דבורה לצוף...נימשכת....
פוחדת.. רועדת.. רוטטת....ממוגנטת לעוצמות שלך
כמו מנגינה חודרת...החיצים שלך נינעצים בי..
והחום שלך מתפשט בקרבי...
שואבת את כוחי ממך...מתעטפת בך....
שורה בצילך....
לפותה בעבותותיך
בדמותך...
בשכינתך....
תחת כנפיך.....
לפני 17 שנים. 14 בפברואר 2007 בשעה 19:11