נולדתי במאי.. וזו אחלה עונה. לא חם מדי, לא קר מדי, ממש נעים.
אני לא מבקשת מתנות, לא מסיבות ריקודים ואפילו לא עוגה (אבל אני לא אתנגד לעוגה אם מישהו יביא אפילו גביע גלידה עם נר זה מעולה), כל מה שאני מבקשת זה לאסוף את מעט החברים הקרובים ולעשות "על האש" קטן וצנוע. אם אפשר שתהיה מדורה זה יהיה נחמד, אם אפשר שזה יהיה על חוף הים ולשמוע את הגלים ולהריח את המלח אז זה בכלל חלום.
לא בקשה גדולה, נכון?!
אז למה?
למה?!
זה צריך להיות כזה סרט גדול?!
למה זה לא יכול לעבור חלק פעם אחת? שנה אחת בלי סיבוכים, בלי בעיות, בלי פקחים או מזג אוויר מחורבן?
אז נכון שבסוף דברים מסתדרים, נכון שבסוף אני מצליחה למצוא את הטוב וליהנות מהערב. ככה אני. אני אמצא את הטוב כמעט בכל דבר. אבל למה?! למה עד שאני מגיעה לזה זה חייב להיות מלווה ברגעים מעצבנים?!
למה?!
אז השנה יש את הקורונה, אז אסור ים, ובגלל הסמיכות לל"ג בעומר גם אסור מדורות (איזה הזוי). אני מסתפקת ביער שליד הבית. אז זה גם לא יהיה בערב (חזירי בר, תנים וכו'), אני מתגמשת, העיקר לבלות עם החברים.
בסה" כ רוצה לחגוג יומולדת. אפילו לא לחגוג.. רק לציין את האירוע ורצוי שלא בין 4 קירות (מוכנה להסתפק אפילו בחצר).
אז אולי די עם האתגרים לשנה זו?!
