לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלאגן בראש שלי..

כשיש יותר מדי דברים בראש ופחות מדי אנשים לדבר איתם...
כשצריך לעשות סדר בראש, לשפוך הכל החוצה דרך הידיים זה עוזר.
כותבת הכל כל מה שיוצא ומתי שיוצא. ואם צריך חוזרת אחורה ומוסיפה, משנה ניסוח כדי שיהיה יותר נכון, יותר מדוייק.
ואז קוראת.

https://www.youtube.com/watch?v=WziA88-n02k
לפני 7 שנים. 20 במרץ 2017 בשעה 21:06

חבר יקר חבר חביב, תפתח עיניים והבט סביב!!! 
אני לא אחת שחורזת חרוזים אבל כשאני עצבנית.. אני יכולה להפתיע (אפילו את עצמי)

 

כבר שנים שכמעט כל אינטראקציה עם הבחורה הזו, עם הפקצה הזו, מצליחה להוציא אותי משלוותי! נדירות הפעמים שאני מצליחה להישאר רגועה אחר כך. 
אני יודעת שכבר חפרתי לך על זה לא פעם ועדיין... אני לא מצליחה להבין את זה! איך? מה אתה רואה בה שאני לא? אנא, האר נא את עיניי..

 

אני לא מצליחה להבין איך אתה מסכים להכניס את הסכנה המהלכת על 2 הזו אליך הבייתה, היא, שתמכור את סבתא שלה אם זה ישרת את האינטרסים שלה, היא, ש מ ש ק ר ת  בלי סוף, כן כן.. גם לך, היא שמנצלת את הכוח שניתן לה בהפגנתיות מזעזעת (וכולם מסביב כבר התייאשו וצוחקים על זה).

מה אתה מצפה שאני אחשוב או ארגיש? אני, שאתה אומר שאני חשובה לך. אני, שאתה אומר שאתה תמיד סומך עלי. אני שתמיד שם לעזרתך אפילו כשאתה לא מודה שאתה צריך עזרה. אני, שאתה אומר שאני חברה טובה שלך. כל זה ואפילו יותר. אבל אני לא יכולה לקפוץ אפילו לכוס מים?! (חס וחלילה קפה ועוגה)

 

פשוט לא מצליחה להבין. בדרך כלל תחושת הבטן שלי צודקת לגבי אנשים. אז מה אני מפספסת?!


וואו איך שהפקצה הזו מעצבנת אותי!!

 

נכתב בלהט העצבים - אם הייתי יכולה להטיח לו את זה בפרצוף כרגע זה היה קורה, אך מכיוון שלא ולא בריא לשמור עצבים בבטן...

 

 

ו.. לך.. כן, אני מנסה פה שוב..לאט לאט זה ישוב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י