לפני 7 שנים. 27 במרץ 2017 בשעה 16:32
אם היית יודע עד כמה אני מתגעגעת אליך, לקול, למגע שלך, לתחושות שאתה מעורר בי. לצמרמורות וההתרגשות מצד אחד ולשקט הנפשי והביטחון מצד שני.
מאז השיחה ביננו אני לא מפסיקה לחשוב על איך אני יכולה לענג אותך ולרצות אותך. המחשבה עליך בלבד גורמת לי להיות חרמנית. מדמיינת את עצמי בסלון על הברכיים מולך, מענגת אותך. במקלחת, מסבנת ומנקה אותך ושוב, על הברכיים, תחת המים מענגת אותך.
התחלתי לכתוב ובדיוק התחלנו להתכתב.
עכשיו מוצאת את עצמי שוב בוכה. אך הפעם בוכה על כך שאיכזבתי אותך אדוני. על כך שאינני יודעת מספיק כיצד להתנהל ואולי אף אינני ראוייה לאדון כמוך.