שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלאגן בראש שלי..

כשיש יותר מדי דברים בראש ופחות מדי אנשים לדבר איתם...
כשצריך לעשות סדר בראש, לשפוך הכל החוצה דרך הידיים זה עוזר.
כותבת הכל כל מה שיוצא ומתי שיוצא. ואם צריך חוזרת אחורה ומוסיפה, משנה ניסוח כדי שיהיה יותר נכון, יותר מדוייק.
ואז קוראת.

https://www.youtube.com/watch?v=WziA88-n02k
לפני 7 שנים. 17 באפריל 2017 בשעה 21:28

אני שלך אדוני!
רק שלך!
מאז שהכרתי אותך, לפני שנים, כבר מאז הייתי שלך, אדוני!
אתה היחיד שמכיר אותי, אדוני. מבחוץ ומבפנים.
מכיר את גופי, מכיר את נפשי, יודע ומבין את מחשבותי עוד לפני שאני מבינה אותן.
דואג לי תמיד.
גם דואג לתת לי סטירת ניעור כשצריך (עד היום אני מודה על הסטירה הזו שהצילה את חיי).

מי כמוך אדוני, יודע כמה שאני סקרנית, כמה שאני אוהבת לשאול שאלות ולדעת הכל, עד כמה אני שונאת את תחושת האי וודאות. תמיד חייבת לתכנן הכל מראש, לא להשאיר דברים ליד המקרה. רק ככה אני יכולה להרגיש בטוחה.
איתך אדוני, אי הוודאות לא מפריעה לי.
אני סומכת עליך, אדוני. יודעת שתשמור עלי גם מעצמי.

אני יודעת שיש בי המון שריטות, אדוני.
חוסר ביטחון, ההערכה העצמית שלי לרוב לוקה בחסר, חוסר אמון באנשים ועוד.. לא חסר.
אבל איתך אדוני, כשאתה לידי, המוח משתתק, כל הרעש נעלם ואני נרגעת אדוני (או מתעוררת, תלוי מה אתה עושה לי). 

אני יודעת שאני לא השפחה הכי טובה שיש, אדוני, אבל אני משתדלת.
מבטיחה שאלמד, אדוני.

אני שלך אדוני!

רק שלך!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י