זאת אני שדפוקה.
זאת אני שלא יודעת מי אני.
אני שלא יודעת אפילו מה אני חושבת.
שלא יודעת לתרגם את הרגשות שלי למילים
ולפעמים אפילו מתרגמת אותן לא נכון.
אני יודעת שאני איטית, יודעת שלוקח לי זמן.
זאת אני - דפוקה, אני יודעת.
לא מבינה איך אפשר לאהוב יצור פגום כמוני.
לא מבינה למה.
אני יודעת שאני עושה חיים קשים.
זה לא בכוונה.
אני מנסה לתקן את עצמי.
להבין ולתקן את הפגמים שבי.
מנסה להסתיר את הפגמים ולהגן על הסובבים אותי מפניהם.
רוצה להיות ראוייה.
אבל בסוף רק מאכזבת ומתאכזבת.
ואתה..
אתה מנסה לעזור לי.
אתה יודע בדיוק מי אני
אתה יודע מה אני חושבת
אתה יודע לתרגם אותי
אתה מגן ושומר עלי
אתה אוהב אותי,
מנסה להראות לי כמה אני מיוחדת (ולפעמים אני מצליחה אפילו להאמין לזה).
אתה היחיד שגורם לי להרגיש שלמה ונינוחה.
איתך לא מרגישה את הצורך להסתיר את הפגמים
אתה מקבל אותי כמו שאני.
אז..
אני אנסה להיות טובה יותר
להיות ראוייה יותר
בשבילך.
