מרגישה שהבטן שלי מתחילה שוב להתמלא אבל לא ממש יודעת להגיד מה מפריע לי.
או יותר נכון.. מה יותר מפריע לי. מה שכן עובר עלי או מה שלא עובר עלי.
אני מנסה לפענח את התחושות ולא ממש מצליחה, כאילו שהמוח שלי עדיין לא הגדיר את המצב כ"קריטי מספיק בשביל להתערב".
זה מעצבן.. כי אני מרגישה שהבטן מתמלאת לאט לאט ואני לא יודעת לשים בדיוק את האצבע על מה מפריע לי. בסוף מה שיקרה זה שמרוב שהבטן תהיה לי מלאה זה יתחיל ללחוץ לי גם על החזה ואז תגיע התחושה שכבר קשה לי לנשום. אני לא אוהבת את התחושה הזו.
אולי כל הבלאגן בבטן זה כי מעורבים כמה גורמים. מצד אחד אני לא מקבלת את התשומת לב שאני רוצה או צריכה ומצד שני אני מקבלת הרבה תשומת לב שאני לא בטוחה ולא החלטתי אם רוצה או צריכה..
אם היה רק גורם אחד מעורב אולי היה לי יותר קל להבין ולעכל מה אני מרגישה ורוצה. אבל יש הרבה גורמים, שיכולים להשפיע אחד על השני.. אז לא פלא שנהיה לי בלאגן..
אוף.. אני צריכה חיבוק, אני צריכה את השקט שבא איתו.
