מקסימה?!
בכלל לא מרגישה ככה. למה שמישהו יגיד שאני מקסימה?!
ובכלל.. מה האינטרס של מישהו להגיד משהו אם הוא לא מתנהג בהתאם למילים שלו?!
יומיים קשים עוברים עלי. קשים פיזית ונפשית.
הכל כואב לי.
הרגליים, הגב
הלב.
שוב אני דואגת לכולם. כזו אני, שפחה.
אבל אף אחד לא דואג לי. אף אחד לא מטפל בי.
סביבי אנשים רק מדברים. דיבורים ריקים מתוכן.
מילים הן ריקות מתוכן כאשר הן נאמרות מתוך הכרח
כאשר טון הדיבור אינו תואם.
אויי אנשים.. בשביל מה להוציא אנרגיות על דיבורים ריקים?!
בשבילי?! בשביל שארגיש טוב עם עצמי?!
מילים ריקות לא עושות לי כלום. עדיף לשתוק מאשר סתם לזרוק מילים באוויר.
הרי ממילא אלו לא המילים הנכונות.
מתי אלמד לא לצפות? מתי?!?!
טוב.. הגיעה השעה.
זמן למקלחת, ללבוש משהו נחמד ומחמיא, לסדר את השיער והתאפר.
זמן לשים את מסיכת החיוכים.
אדוני.. תאחל לי בהצלחה.
(מקסימום.. זה יהיה בסוף עוד סיפור משעשע שתוכל לצחוק עלי)
