הסופ"ש האחרון היה מאופיין בעיקר בחוסר ריכוז. חברה הייתה אמורה לבוא אלי בשבת ללמוד. קבענו לשעה 1000.
בינתיים הספקתי לרוקן את כל הפחים בדירה ולהוריד את הזבל, לנקות מסביב לכלוב של התוכי, להחליף מצעים, להתקלח ולפנות את השולחן בסלון.
בשעה 1145 היא התקשרה (אחרי שהתקשרתי כמה פעמים לראות איפה היא ולא ענתה).
בשלב הזה כל שריד של סבלנות ללימודים פרחו כבר מזמן. אז חבר טוב הגיע ולקח אותי לאכול חומוס, גם השעה וגם התזמון היה מתאים לי בול גם לארוחת בוקר וגם לצהריים.
כשחזרתי הבייתה בניתי לי תוכנית להמשך היום. להדליק את המחשב, לפתוח את המצגות והקלטות השיעורים ולשבת לרשום הערות על המצגות עד השעה 1730. בחמש וחצי לקום להכין ארוחת ערב (מתחילה צום לפני בדיקות בשעה 1830) ולאכול מול פרק באיזה סידרה בנטפליקס. סביבות השעה 1900 לסדר את הציפורניים ואח"כ לסדר את התיק למחר (ולוודא שההפנייה לבדיקות בתיק ואני לא שוכחת בבית) ולהכין אוכל למחר.
איזה יופי.. הכל מתוכנן ומסודר.
אז התיישבתי מול המחשב, פתחתי את המצגת אבל הקובץ של ההקלטה עדיין לא ירד, אז בינתיים אני אחפש את מדבקות פנים לפורים שאני רוצה.
בשעה 1820 קפצתי מהכיסא ורצתי לחמם לי אוכל.
בשעה 1930 התחלתי לסדר לעצמי את הציפורניים תוך האזנה להרצאה ומעקב (ניסיון למעקב) אחרי המצגת.
הרבה לא הצלחתי לקלוט אבל את הציפורניים הצלחתי לצבוע.
בשלב מסויים נכנעתי. סידרתי את התיק, הכנתי שקית עם פירות יבשים לנשנוש במהלך השיעורים והוצאתי פיתה מהקפאה, את הסנדוויץ אני כבר אכין בבוקר.
פרשתי למיטה אבל לקחתי איתי ספר. בשעה 0130 בערך סגרתי את הספר וניסיתי להירדם. לא הכי הלך... התהפכתי והתהפכתי לא יודעת בסוף מתי נרדמתי.
בוקר.. התעוררתי יחסית בזמן. היום בדיקות דם ואז אני מתכוונת להתחיל ליסוע ללימודים בתחבורה ציבורית. הניסיון של שבוע שעבר הוכיח את עצמו בחיסכון עצום מבחינה כלכלית וליד העבודה יש מלא תחבורה ציבורית אז גם יהיה לי מהר להגיע למשמרת ערב.
היום שניים מהרופאים שאני אוהבת מנתחים בערב. לא יודעת עם מי אני מעדיפה לעבוד אבל גם הסוגייה הזו נפתרה. האחראית שלי הרגע עידכנה אותי שאני עובדת עם שניהם היום.
יאיי!!!
היום הזה הולך להיות יום מעולה ומעניין.