לפני שנתיים. 16 במאי 2022 בשעה 14:50
פעם הייתי מכורה לסרטים וסדרות. זה לא התיישב עם התפיסה הדתית שלי, אבל לא יכולתי לעצור את עצמי. שוב ושוב 'קיבלתי על עצמי' להפסיק לצפות, ושוב ושוב מצאתי את עצמי בבולמוס צפייה עד שבא להקיא, לא יכולה לעצור בעצמי.
התמכרויות בדרך כלל באות כדי לשכך ולמסך כאב. הריק בחיים שלי היה מפחיד ושחור ושואב, ואני עשיתי מה שיכולתי כדי להעביר את התודעה שלי למקומות אחרים.
היום קשה לי למצוא בטלוויזיה משהו שימשוך את תשומת ליבי ויעניין אותי יותר מהחיים שלי. כל יום מביא לי אתגרים, למידה והתפתחות. קשרים אמיתיים שמעוררים רגשות אמיתיים, במקום פנטזיה משחק וזיוף. שינויים ותשוקה ומשמעות במקום חידלון דיכאון ויאוש. אהבה במקום בדידות.
מזל שהפכתי את החיים שלי לכאלה ששווה לחיות. תנסו את זה.