שפחה פשוקת רגליים
השעיני ראשךאחור
אפשק את רגלייך המשי הארוכות והחלקות שלך
ארים את ישבנך הקטן והמוצק אל על
אכרוך את ידייך אל הצלב
את כפות רגלייך אצמית ואת פשוקה ומורמת
ארוצץ את פטמותייך במלקחי פלדה
אגלה את מקור תאוותך הקשה והזקור
אשמן את פי טבעתך בשמן המור*
ווהוביל את אצבעותיי למחילות תאוותך
אטפטף עם נרי את חתימתי על עמק שדייך
אענג את פטמותייך הנוקשות עם כליי תאוותי
אוביל את לשוני לדגדגנך החשוף והרטוב
ואטעם וארווה את נוזלייך תשוקתך המתוקים
ארטיט את פיך התחתון הקטן והמזמין
עם מכונת הרטט המשומנת שבידי
אשמע אותך גונחת במלים לא מלים
אסתור את שדייך ושערך
כחיה במלכודת
אענגך ואענך
ובעודך פשוקה
חסרת אונים ומותשת
מעונה ומעונגת
אבתק את לחיי ישבנך
אלקק את שפתותי פיגולייך
אחדיר את זקפתי בתוכך
ארגיש את טבעת נבלותך מתהדקת על איברי
עוטפת חונקת ומתנגדת
למעשה האהבה המפוגל והמענג
אט אט ארחיבך
ואצמיתך
אתאחד עם בשרך
וופליטתי החמה תמלא אותך
ובשרך ידבק בבשרי
*ליתר דיוק ב-KY
לפני 19 שנים. 31 בינואר 2005 בשעה 14:31