בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 7 שנים. 25 במאי 2017 בשעה 17:14

שבוע מאתגר היה מנת חלקי,

ולא, עדיין, 

לא נמצאה...גבירתי...

ובכל זאת מחמם הלב שהיום,

בלי לכתוב היו לי כבר 620 כניסות...

חבל שלא מקבל סימן :)

 

לפני 7 שנים. 23 במאי 2017 בשעה 5:50

אני נמצא אי שם,

ומדהים כמה גם שאתה אי שם,

למעשה אתה אותו אדם.

לא ניתן לברוח מעצמך,

מקסימום מארצך.

לפני 7 שנים. 20 במאי 2017 בשעה 18:10

בעקבות דבר שעשיתי,

ופוסט שכתבתי,

זכיתי לחיבה רבה מצד חברותיי וחבריי,

זה מאוד חימם את ליבי,

והראה לי שיכול להיות גם אחרת,

אני יכול לזכות לאהדה רבה,

להבדיל ממה שקורה לי כאן,

או יותר נכון, לא קורה :)

השבוע אני כנראה לא אהיה כאן הרבה,

זה בסדר, מבין שלא תתגעגעו :)

אני אהיה קצת עסוק ורחוק,

אבל המחשבות לא תיעלמנה מעצמן,

ואולי, אחת מכאן,

תחליט שאני המתאים...

לפני 7 שנים. 20 במאי 2017 בשעה 12:24

זה קורה,

וזה (אני מקווה) גם יקרה,

זה אמנם נדיר,

לפגוש במדיה הזו,

את גבירת החלומות,

שגם תימשך לראש שלה,

גם לאישיותה,

גם לגופה,

וגם היא תבחר בך !

וכמובן, יהיה גם מפגש רצונות ,

של אותן הכמיהות,

משני צידי השוט.

אבל,

אני, למרות שאיני תמים,

אני עדיין מאמין.

ואני...אמתין...

 

 

לפני 7 שנים. 20 במאי 2017 בשעה 7:57

אוהב אותה,

מעריץ אותה,

את האישה.

עובד קשה,

משקיע,

מרצה הרבה,

מתאמן בחדר הכושר,

יוצא,

פוגש חברים,

אבל, שום דבר לא משכיח העובדה,

שאני זקוק לך,

ההשגחה האלוהית,

השולטת הדימיונית...

לפני 7 שנים. 19 במאי 2017 בשעה 12:23

יום שישי,
יושבים כמה חברים בבית קפה מפונפן,

היא נכנסת,

המראה הנכון,

הלבוש העדכני,

הצעידה הסמכותית,

משפיל מבטי,

מתבונן על בהונותיה,

רגל יפה,

אבל...אאוצ'...

כמה עור יבש וסדוק בעקב,

ממש עקב אכילס,

חיסל כל תשוקה...

שבת שלום אנשים :)

לפני 7 שנים. 18 במאי 2017 בשעה 11:58

ושוב אני מרצה,

ושוב אני הוזה,

שאותך אני רואה,

יושבת באצילות,

בין קהל שומעיי,

מתבוננת בעיני,

ורק שנינו יודעים,

שאת מעלי...

 

רק שלא אדבר שם שטויות...

לפני 7 שנים. 18 במאי 2017 בשעה 5:22

מודה אני לאל,

שחנן אותי,

שהכיר לי בעבר את אהובתי,

שבהמשך אף היתה גבירתי.

כן, לפחות חוויתי קשר אחד משמעותי,

מבין, שעבורי, למצוא קשר אחר,

גם פחות משמעותי,

זה דבר בלתי אפשרי.

אבל, היי,

לפחות "הייתי שם", חוויתי, סערתי, התרגשתי,

וכעת,

מצד אחד אני הכי משוחרר [ תרתי משמע 😄 ],

מצד שני, זו בדיוק הבעיה :)

לפני 7 שנים. 17 במאי 2017 בשעה 4:55

מתבונן עליה,

היא מתלבשת,

אותי היא מושכת,

אוהב את פניה,

חולה על ישבניה,

סוגד לכפות רגליה,

כן, כבר 25 שנים,

ואני (עדיין) נמשך לאישתי.

היא טובת לב בכלל, ואלי בפרט,

רק בעיה קטנה,

היא לא יודעת לשלוט...עלי.

וכיוון שאהבתי לעולם השליטה,

נמשכת כבר כ- 40 שנה (כן, מינקות...),

יש כאן בעיה :)

אז אישתי יודעת מי ומה אני,

אפילו יודעת שאני כאן,

יודעת שזקוק לחוש את אלמנט השליטה, עלי, בחיי,

אבל, היא כה חכמה,

היא יודעת שלא אמצא,

שהרי למרות שאוהב להיות נמוך מול הגבירה,

יש לי דרישות גבוהות.

אז מה אכפת לה, לאישתי, שאכתוב כאן את הגיגיי,

יודעת שלא אמצא מזור לתחלואי,

חכמה, כבר אמרתי... 

לפני 7 שנים. 16 במאי 2017 בשעה 12:08

רק כתבתי הבוקר וכבר פידבק מהשטח..

 

מסתובב עם אשתי,

מגיעים למשרד כלשהו,

מציאים לנו שתיה,

אשתי לא רוצה,

אני מבקש סודה,

מגיעה הפקידה,

צעירונת, בת כ- 25,

מכנסונים קצרים, שזופה,

סקסית,

מגישה לי כוס המים,

מסתכל עליה,

והילדונת, מסתכלת לי בעיניים...מחייכת.

אח"כ נכנסת שוב,

דופקת מבטה לעברי,

שמסיימים הפגישה,

מלווה אותנו לדלת,

צועדים למעלית,

מתבונן אחורה,

רואה אותה ממשיכה ללוות אותי במבטה,

שוב מחייכים.

פגישה, חצי-פגישה, מבט אחד (או שניים)...ודייי  :)

 

* מעניין איך היתה מגיבה אם היתה יודעת מה מדליק אותי...