עבורה

מצד אחד עבר יום מתיש,

כולל אימון ארוך ומעייף,

מצד שני, לא מצליח להירדם,

חושב, מהרהר...לא גומר...

ממש שליטה מנטלית..

בחיבור ישיר לפוסט הקודם...

אני הלכתי להיות עצמאי כדי שלא ת/יהיה לי בוס/ית על הראש,

אז כעצמאי יש לי הרבה בוסים,

אבל אך אחד מהם לא "מחזיק אותי בביצים" :) 

והנה, מנסה כהרגלי להיות נחמד, נוח לבריות, עוזר ומסייע,

שמעו שהרצאתי אמש היתה מוצלחת,

אלו שלא הטריחו עצמם...רוצים המצגת,

למרות שלוקח לי שעות להכינה,

יאללה...משחרר להם.

ואז, כל כמה דקות: "לא קיבלתי", "טרם הגיע", "האם שלחת ?!",

תגידו התחלתם להעסיקני ולא יידעתם אותי ?!

מה קורה אנשים ?!

רוצה מנהלת אחת עלי, בחיי...

זה מרגש,

אבל,

זה גם מיאש,

רוצה להיות מי שאני,

לתת ולהעניק מעצמי,

אז עושה זאת במהלך עבודתי,

אבל,

רוצה לעשות זאת למען גבירתי,

במהלך עבדותי...

יחי ההבדל...

שההווה שיממון,

העתיד אינו מבשר טובות,

שוקע בזכרונות העבר...

זכורה לי סצינה, עת נפגשנו ל"סשן" ראשון,

והיא הורידה מגפיה וגרביה,

ומרחה את בהונותיה בשוקולד,

ואז נתנה לי ללקקן,

אח"כ שאלתיה: "למה נהגת כך  ?",

ענתה: "חשבתי שלא תרצה ללקקן "סתם כך"",

חייכתי אליה: "ללקק בהונותיך זה לא "סתם כך" ?!" [ מאז היא לא מרחה... 😄 ].

ההנאה (שמניעה אותי) היא לטעום, להריח את ריחה המשכר של הגבירה,

על שלל האפשרויות...והמבינה תבין...
 

ואני תוהה -

כאשר יש את החיבור האמיתי...

היש טעמים, ריחות נעימים ומשכרים מהמקומות האינטימיים הללו ?!

ואחרי ה- "היי" הגבוה של ההרצאה שנשאתי אמש,

ולאחר ההכנות [ המצולמות 😄 ] שהעלתי כאן אמש...

אני נוחת לקרקע המציאות,

שב למחשבות, לתהיות, 

למעשה - מי אני ?!

האם המרצה הכריזמטי היודע לשלוט על קהל שומעיו,

הזוכה להערכה, אהדה והערצה,

או שמא,

האדם הגדול (פיזית), המלא כמיהה להיות קטן מול הגבירה,

להיצמד לכף רגלה, לסגוד לה,

לספוג ולהכיל ולהיות שם עבורה... 

* תהיות שאינן מרפות (בפתח ובסגול)...תרתי משמע...

כמו שאמרו פעם "הגששים", באחד המערכונים שלהם [ כן, היו פעם גששים...ולאו דווקא בדואים 😄 ] :

"מי אני ? מה אני ?" :)

באהבה של קהל שומעיי,

בערב שכזה,

גשם,

חג האהבה,

ובכל זאת באו עשרות מאזינים ומאזינות,

והביעו את אהבתם כלפיי,

הן במהלך ההרצאה,

ופירגונים רבים גם לאחריה...

וכעת, האנדרנלין בשיא,

וצריך מישהי שתוריד אותי :)

לקרקע..לרגליה...

הרצאה חשובה אני נושא היום...

עוסק בה בלוגי מהבוקר :)

בהרצאה שעלי לשאת עלי להיות מרוכז וממוקד,

לכן, מצד אחד איני יכול לנדוד במחשבותיי,

למשל: בנושא בו אתר זה עוסק [ לצערי אני לא עוסק "בתחום" 😄 ],

מצד שני, מאוד אוהב לחוש שליטה,

ישנם ימים שאוהב להתהלך בין שאר האנשים,

אך קצת שונה, משונה,

כאשר אשכיי קשורים,

זה מעין קולר עבורי,

כן, זה שם אותי "במקום" הנכון,

מתלבט האם בהרצאה היום,

זה יהיה נכון :)

ככה מתכונן להרצאתי עליה סיפרתי בפוסט הוקדם...

הכנות אחרונות להרצאה...

* לו כך הייתי מצפה לגבירה...

עוד מעט אעטה את המסכה של חיי,

עת יכריזו על שמי ותארי,

ואני, אצעד בצעד בטוח לקדמת הבמה,

שם אתן הרצאה,

באותם רגעים אני המלך, השולט,

מנתב את הקהל לפי רצוני,

מפרק את הנושא המורכב לגורמים קטנים וקליטים,

תמיד מתבל ההרצאה בבדיחות,

מקבל את אהבת הקהל,

את הערצתו,

אך בתוך תוכי, בנשמתי,

רוצה לפשוט החליפה,

להעניק לך את צווארי, שסביבו כרוכה העניבה, 

כה רוצה להעריצך, לרבוץ לרגלייך,

למלא הוראותיך,  

כמשרת, עבד, שליח, כלב,

את תחליטי מה אני אהיה עבורך,

אני שם נפשי בכפך... 

לחזור ולחוות,

שליטה עלי,

על מהלך חיי,

שליטה מרחוק [ אפשר גם מקרוב 😄 ],

שתקרב אותי למי ומה שאני,

אדם אסרטיבי ביום-יום,

שחייב שתשלטי עלי...בחיי... 

* חג אהבה שמח...תאהבו...כמה שיותר...