עבורה

הן מסתכלות עלי,

הן מפלרטטות עימי,

הן מראות לי מי אני,

הן תמיד מעלי,

גם אם נמוכות ממני,

הן מטריפות חושיי,

הן יודעות שהן בלתי מושגות עבורי,

הן ממקדות מבטי אליהן,

הן חשות את תסכולי מאמש

(הפוסט הקודם),

הן...מגפיי ה- nine west המטריפות של אשתי...

חוזרים מבילוי,

נכנסים הביתה,

אישתי מטופפת על מגפים גבוהות וסקסיות, בעלות עקב גבוה וחד,

מת שתבקש, תדרוש, תצווה עלי להורידן מכפות רגליה הענוגות,

אבל זה לא קורה...

סאדיסטית אמיתית 😄  

ערב שישי,

אמנם איננו דתיים,

אך מקפידים על הדלקת נרות שבת,

מסורת יפה שכזאת,

ואני,

מתבונן על הנרות,

על הלהבות היפות, 

ונזקר,

איך היית מחזיקה הנר ביד בוטחת,

מתבוננת לתוך עיני,

ומטפטפת,

ואני לא זז, לא נע,

לא הייתי צריך להיות אזוק או קשור,

נקשרתי למבטך,

סמכתי על תבונתך,

אהבתי לכאוב למענך...

שבת שלום...

ואז זה מגיע,

הזמן העוד מלכת,

שעות אחה"צ של שישי,

לפני כניסת שבת...המלכה,

כאשר הכל נרגע,

אבל בפנים ממשיכה הסערה.

התחושות, הרגשות, הכמיהות,

אין להן יום, אין להן לילה,

אין להן מרגוע,

הן רק מתעצמות,

כאשר הרעשים של היום-יום נמוגים...

שבת שלום...המלכה היחידה בחיי...

היא התקשרה,

חייבת דחוף תמונה שלי למאמר מקצועי שכתבתי ועומד להתפרסם,

זאת תמונה ראויה, לא כן ?! :)

יום שישי,

מבחינה מסוימת הוא עדיף על שבת,

זה אמנם יום של סידורים,

קצת טיזוזים,

אבל הוא יום של תקווה,

מה תביא השבת :)

והשבת מביאה שלל של מפגשים,

משפחה, חברים ותיקים,

וכעת קיבלתי הזמנה להיפגש עם קבוצת חברים חדשים.

כל פעם מופתע מחדש, שאנשים מחפשים קרבתי :)

עובדת היותי מוקצה כאן,

משפיעה עלי גם "שם" :)

הן מתקרבות,

הן ממש קרובות,

הן בשרניות,

הן כמו משורטטות,

השפתיים שלי,

פוגשות את שלך,

הן למעלה,

הן למטה,

והן מפנקות את החור...מאחור...

יש לי מלכה בחיי...בחיי,

הבת שלי: "אבא איפה אתה ?"

בבית...

"תבוא לקחת אותי מ...",

ברור...

מתי אהיה נהג שלך ? :)

כל כך קר,

ואני כה דואג לך,

הגבירה שאיני מכירה כלל ועיקר,

הגבירה שטרם יודעת בכלל על קיומי,

ובכל זאת, מדמיין אותי,

נכון לעמוד לשירותה,

ומה שעולה כעת במחשבתי:

כ"כ קר לשבת על האסלה,

ואני הייתי (גם) שם, למענה...

* חוזר למציאות...קרררררר שם בחוץ...גם בפנים...

יש מישהי (אני מקווה) אשר מוצאת ענין בפנימיות שבי :)

יום אתמול כ- 900 כניסות והבוקר כבר 240 כניסות,

וזה בלי לכתוב...,

והנה היא (אני כולי תקווה !) מצאה ענין בבלוגי [ אולי גם בי 😄 ],

שם מתערטל נפשית :)

אבל, בלי שום "לייק", תגובה,

לא נורא,

כולי תקווה שניהנית...ואולי...