עבורה

איזה כייף שאני נכנס ורואה שיש הנכנסים לבלוגי,

גם כשאיני כאן...

לאחרונה אני לא כאן,

עובר תקופה לא פשוטה,

לא כותב,

אפילו לא קורא,

כואב...מבפנים,

בחוץ, בעולם ה"אמיתי" (עאלק),

אני חייב להיות חזק, שולט, אסרטיבי, מצליחן, 

אז אין לי מקום להוריד המסיכות,

ואני, כה רוצה להיות אני,

להיות אמיתי,

לחוות את מי ומה שאני...

לראות מישהו קרוב פוסע אט אט (ובכל זאת - מהר ומוקדם מידי) אל מותו,

זה מטלטל את כל עולמך,

מצד אחד, אין לך אפשרות להושיט ידך ולסייע,

למעט נחמה, אימפטיה, 

מצד שני, אתה מתבונן על החיים בצורה פילוסופית,

ומבין שכל יום שעובר - לא חוזר,

לא אראה טוב יותר,

לא אהיה בריא יותר,

וכן, צריך להודות, גם לא אהיה אטרקטיבי יותר -

הולכים פוחתים הסיכויים לחוות "אירועים" הקשורים לאתר זה, 

דכדוך שכזה...

מתפלל שרק לא יסבול... 

כן, האירועים רודפים אחד את השני,

הימים חולפים להם ביעף,

ואני, תקוע,

לא מצליח להתאושש מהפיגוע שהיה השבוע.

ארבעה פרחים שכך נקטפו,

בגילאים של הבת שלי,

במקום בו הבת שלי היתה ימים ספורים קודם,

מי יודע אם חוו אהבה ראשונה,

קשר מיני...

הכל זה טיימינג בחיים,

לרוע מזלם,

הם היו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון...

והחיים ממשיכים...בלעדיהם...

חושב על המשפחות,

איזה כאב...

מזפזפ בין הערוצים,

לפתע מגיע  לפרק בסדרה "הרומן".

הם שוכבים, היא מעליו,

הוא אומר לה: "אני גומר",

היא עונה לו: "אסור לך לגמור",

וממשיכה: "אני לא מרשה לך לגמור",

סתם סקס ונילי, פריים-טיים,

ודווקא את זה הייתי צריך לראות...

טימינג זה (כמעט) הכל בחיים...

לכתוב, או לא לכתוב,

זאת השאלה.

ומהי התשובה ? 

אין תשובת בי"ס.

החיים כה מורכבים,

נזהר כל העת לא לדרוך על מוקשים,

אך יש מקרים שעולה עליהם,

או שהם עולים עלי,

ואז "מתפוצץ",

כה קשה אח"כ לחזור למסלול,

ובכלל - מהו המסלול הנכון ???

אני תוהה וכנראה גם טועה...

אני כל הזמן תוהה, ביני לבין עצמי,

האם רק אני כזה ?

אני חש כליצן העצוב.

יוצא החוצה, מלא חיוניות (לכאורה),

מתלבש, מרשים, הכל נפלא,

רק נכנס רכב, נמצא עם עצמי - לבדי,

אז אני "חוזר לעצמי",

המחשבות הקשות,

שמפילות,

שמורידות,

מקנא כ"כ באחרים,

שהם כה חזקים... 

מי ? מי יכול להבין אותי ?

אדם "מכובד", מלומד, יש יאמרו מושא להערצה,

מלא כמיהה להיות כלבה (כלב שלה...),

זה הגיוני ?

שאדם רוצה להיות מושפל,

לזחול על 4, להסתובב עם קולר,

להקשר לרצועה, להיות מאולף ככלב,

להישלט ברמה המנטלית (אפילו בלי לחוות קשר מיני !),

האם מי מחבריי/חברותיי יכול/ה להבין זאת ?!

* מחשבות ותהיות, שצפות ועולות (שוב), לרגל השנה החדשה...

הכל בראש !

הקשר עם השולטת,

כאשר אינה בת הזוג,

נעשה רובו באמצעות כל אמצעי התקשורת הקיימים הכיום, והם רבים !

ולכן, התשוקה הנבנית,

הסגידה, הרצון לציית,

הציפיה...

רובו בראש,

האמונה בצד השני,

הכמיהה לקשר,

זה דבר בלתי מוסבר,

כאשר זה זה...זה זה !!!

שנ"צ של שבת,

ועוד היום האחרון של השנה,

ומרוב מחשבות,

ולא הצלחתי להירדם,

מה זה אומר ? :)

סופשבוע, שמגלם בתוכו גם סופשנה,

פוגש משפחה, חברים,

משוחחים, אני הרבה מקשיב,

בוחן, רואה, מעין "רואה ואינו נראה" [ מי שזוכר - דנידין 😄 ],

שהרי איני מתכוון לחשוף בפניהם את עצמי האמיתי,

רק מולך, אם וכאשר אחוש בטוח בסביבתך,

אוכל לחשוף ולהיחשף,

זה כל הכייף...