לפני 13 שנים. 28 באפריל 2011 בשעה 17:17
איך זה יתכן,
שאני בך רק אתבונן,
שלא אוכל על גופך "לנגן",
ליצור עמך יצירה,
להניעך עד הגמירה.
שהרי אני מכיר בך כל תו,
ואני מת "לנגן" עכשיו,
לראותך נמסה בידי,
נוזלת, נוהמת, מגרגרת...וגומרת...