בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 29 באפריל 2011 בשעה 8:35

צהרי שישי,
ואת לא איתי,
איך זה יתכן,
נותר לי רק לדמיין,
האם זה הגיוני,
האם זה גורלי ?

איך אמרת לי, לדבריך,
שאני זורם בדמך,
שאני חלק ממך,
ומה כעת,
החלק הזה מת ?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י