בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 9 במאי 2011 בשעה 17:01

תמיד היה לי קושי בחיבור המהיר (מידי) לטעמי,
בין השכול של יום הזיכרון,
לשמחה של יום הצמאות,
רבות דובר, וכנראה ימשיך להיות מדובר,
על החיבור הבלתי אפשרי הזה.

עם כל הצער והכאב לנופלים,
ולמשפחות השכול הכה רבות...

שיהיה לכולנו יום עצמאות שמח !!!!

{ ולו רק כדי להראות לאויבינו / שונאנו,
מבית ומחוץ לגבולות ארצנו,
שלא יעזור להם,
אנו כאן ונשאר כאן !!! }

שברירית​(נשלטת) - לצערי גם אני מרגישה ככה...
לפני 13 שנים
כלבלב אנושי - כן, מדינה לא הגיונית,
אך חיה, בועטת, נושמת,
ומצליחה לשרוד ולהיות אור לגויים,
על אף ולמרות הכל....
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י