בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 11 שנים. 20 באפריל 2013 בשעה 10:50

שבת, חג או יום חול,
המחשבות אינן מרפות.

הביצים קשורות והדוקות,
מה הייתי נותן כדי לחוות,
לראותך רואה כך אותי,
לתת לך את נשמתי,
להעניק בידיך את חירותי.

והוא, עומד בציפיה דרוכה,
ממתין לבוא הגבירה,
אותה גבירה,
שתדע אותו,
שתנהל אותו,
ותשלוט בו.

החיים אינם מלאים,
כאשר אני איני מגשים,
מגשים את הייעוד,
לשרת ולסגוד,
לגבירה האחת, שנהיה באותו "ראש",
ואשר...בי תחפוץ.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י