עבורה

היכרנו דרך התכתבויות בצ'ט,
עוד לפני שהיה בכלל אתר הכלוב,
בימים שחשבתי שרק אני בתחום :)

באותם ימים אמנם לכל אחד היה כבר נייד,
אבל מהדגמים הראשונים,
החידוש היה ה- SMS,
כן, היו כאלו זמנים :)

דיברנו ימים,
שעות על גבי שעות,
כ"כ אהבתי את צליל קולה,
התכתבנו במסרונים,
נדלקתי על הראש שלה.

ורק לאחר תקופה החלטנו להיפגש,
זה היה באחד הרחובות ברמת אביב.

המתנתי לה במכונית,
וכאשר היא נכנסה,
ידעתי - לעולם ארצה אותה.

היא לא פסקה מלדבר (אח"כ אמרה שזה היה מתוך מבוכה),
ואני התבוננתי בה,
היא פשוט מיגנטה אותי,
הייתי מהופנט.

היא לא היתה הכי יפה, ולא הכי חתיכה,
ועל אף שהיתה מבוגרת ממני,
היא היתה כה סקסית בעיני,
עבורי - היתה התגלמות של חלום !

מכאן זה רק הלך והתעצם,
אהבה טהורה עם סממנים של שליטה.

שנינו היינו (ועודנו) נשואים,
והיא עם הראש המדהים שלה,
זרקה לי לא אחת - "בוא נתחתן"
(כותב את זה ויש לי דמעות בעיניים).

[ איך זה שהן מכירות אותי וישר רוצות להתחתן עימי... ]
   
ואני עניתי לה, חמודה אני לא יכול,
רק כעת נולד ילדי הקטן,
איך אעשה את זה לאישתי, לילדיי,
כן - תמיד חושב על יקיריי...לא עלי.

והיא היתה מפטירה לעברי:
"ידעתי - אתה בחיים לא היית מתחתן עימי,
אתה כזה חתיך, נראה טוב, מסובב נשים ברחוב,
לא היית מסתכל לעברי".
ואני, כמה שניסיתי לשכנעה,
"השתגעת ?!, לא הייתי מסתכל לעברך,
כי אני נטרף ממך, לא הייתי חושב שתהיי מוכנה להיות עימי".

כל-כך רוצה לשמוע קולה, לראות דמותה...

איפה היא...איפה אני...