בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 10 שנים. 7 ביולי 2014 בשעה 11:51

את החמצן,
ללא המצאותך,
אני נופל פרקדן.

שליטתך עלי ובי,
היא אשר מעצימה אותי,
שהרי ללא היותך,
מה ומה אני.

אם איני יודע שאת נמצאת אי שם,
עולמי אולי שלם,
אך אינו מושלם.

החופשיות שבה אני מצוי,
ללא המצאות הגבירה,
היא חופשיות מדומה,
שהרי אני חפץ בקיומה של הגבירה.

לחיות ללא גבירה,
גורם למימוש העצמי שלי להיפגע.

מתסכל שיש בי רצון לתת,
אך אין את מי לשרת.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י