בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 10 שנים. 17 ביולי 2014 בשעה 8:16

מהמקום הכי נמוך אני מקבל את החוזק שלי,
כן, כזה אני.

הסגידה לגבירה, היא המעצימה.

להיות נתון למרותה, נתון לחסדיה,
למלא את צרכיה,
זה סיפוק בלתי ניתן להסבר.

שאני "שם" אני חש בפסגת העולם.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י