עבורה

אז בלית ברירה נגררנו לכניסה קרקעית בעזה המקוללת,
וגם הצנחן שלי שם,
מתפלל שהוא וחבריו וכל חיילי צה"ל ישובו מהר ובשלום.

היה כה נוח ונעים אם הייתי לרגלי הגבירה,
שתרגיע אותי שהכל יהיה בסדר,
שתדאג לי כפי שגבירה דואגת לכלבה.

היא בוודאי היתה מלטפת עורפי עם כף רגלה,
מצמידה אותי לרצפה,
ושם הייתי חש כמה שאני שלה,
וכמה היא מגוננת עלי.

זכורים לי ימים אחרים,
שהיתה לי גבירה הייתי הרבה יותר רגוע,
תחושה נעימה שמישהי דואגת לי,
מישהי שאני יכול לסמוך עליה.