עבורה

יושב במזגן,
וכל העת מחשבות על הצנחן,
בין לבין רץ לממ"ד,
זה לא ממש נחמד,
אבל זה כל-כך מעט,
לעומת מה שעובר על אזרחי הדרום בכלל,
ועל חיילנו בפרט.

ואני, עם כל זאת, למרות, ואולי בגלל,
מדמיין עצמי כל העת כ- נשלט.

רוצה לרצות הגבירה,
למלא מבוקשה,
לקבל ממנה מבט,
חש שליבי נצבט.

מלא כמיהה, לרצות, לתת, לשרת,
ומהמקום הנמוך, הכואב,
ממנו אני שואב...