בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 9 שנים. 17 בדצמבר 2014 בשעה 12:31

פעם, בצעירותי, טבעתי בים.

הלכתי עם חבר, נכנסנו לאו דווקא לעמוקים,

הוא החל לצאת לכיוון החוף,

ואני לפתע חשתי שאני נסחף לתוך מערבולת,

צעקתי לו, נפפתי בידיי,

הוא חשב שאני צוחק עמו והמשיך ללכת לכיוון החוף.

אני חשתי איך הגלים מושכים אותי לקרקעית,

אני כבר ויתרתי וחשתי איך אני נסחף, ללא יכולת להציל עצמי,

ולפתע משום מקום, הגיע אלי גולש עם גלשן,

משה אותי מהמים והעלה אותי לגלשן,

וכך הביאני לחוף מבטחים.

היו לי עוד לפחות 2 אירועים שראיתי המוות ממש מולי,

ואני תמיד חושב למה נותרתי בחיים...

וגם בחודשים אלו אני שב וחש שאני טובע,

אני על היבשה המוצקה ואני חש באותות מצוקה.

הלוואי והייתי מוצא את אותה אחת שהיתה "מצילה" אותי,

ומעניקה לי עוד שביב תקווה... 

אולי כעת, חנוכה...חג נס כד השמן...

אבל בטח אלוהים עסוק בהענקת ניסים לאחרים...ואני לא אוהב לאטריד.

יש שיאמרו הצרות שלי הן - "צרות של עשירים",

ואני אומר - גם צרות כאלו, שהן מורכבות ובלתי פתירות,

עלולות להפיל...להטביע... 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י