עבורה

אתמול נשאתי הרצאה בפני קהל מכובד,

תמיד שאני מרצה אני מחפש "אוביקט" בקהל,

שאוכל להתביית עליו,

הוא הופך למעין מגדלור בין ים הנוכחים,

זה קורה לי גם בפגישות עם מספר משתתפים,

או בבית קפה, מסעדה,

זה נותן מימד נוסף לאוירה.

זו עשויה לי בחורה/גברת שבמצב רגיל אולי לא היתה מושכת את תשומת ליבי (עיני),

אבל כמו שנאמר: "במדבר, כל קוץ - פרח".

וכן, גם בהרצאה זו היתה גברת שמשכה את תשומת ליבי (גברת ? - בחורה לקראת סוף שנות ה- 20).

ראיתי שהיא מרותקת לדבריי,

וכמרצה אתה יכול לדעת מי איתך ומי "איבד" אותך, או נכון יותר - איבדת את תשומת ליבו.

[ טיפ, אם אכן חש שהקהל מתחיל לאבד ענין, בד"כ בדיחה טובה, פאנץ', שאלה מאתגרת - מחזירים כולם להקשבה ]  

ולגבי הגברת, ראיתי שהיא בהקשבה מלאה,

מהנהת בראשה, מבטה לא הוסר ממני, חייכה אלי,

וזה עשה לי טוב [ כן, גם לי מגיע קצת טוב 😄 ].

ולאחר ההרצאה, כמו שקורה לרוב, השומעים הקשובים באים להחמיא, לשאול, להתעניין,

וכן - גם היא היתה ביניהם.

אז, באלגנטיות, עניתי לכל השאר, והשארתי  אותה לסוף, כ"דובדבן" שבקצפת.

שהרי, רק לאחר שכולם קיבלו מבוקשם, יכולתי לתת לה את מלוא תשומת הלב.

היא התעניינה בסוגיה מעניינת,

וכמרצה מפרגן המעודד סיעור מוחות, אמרתי לה - בואי ננתח הסוגיה יחדיו.

אהבתי את הראש שלה, הניתוח,

וכמובן - התרשמתי גם ממנה, פנים נאות, גוף יפה, מטופחת במידה,

כן - אהבתי גם את קולה והריח שלה (אני רגיש לריחות) נעים.

אני מאוד נמשך לנשים חכמות, ואם הן גם דעתניות, אסרטיביות - היש טוב מזה ? :)

צעדנו לנו ברחוב, במקום בו היינו אמורים להתפצל, נפרדנו לשלום,

יודעים שלעולם לא ניפגש עוד.

ואני צעדתי לי לעבר החניון, חושב לעצמי, איזה כייף היה להיות נתון למרותה,

והיא שכל העת כה החמיאה לי ופנתה אלי בכבוד - "המרצה", "מר ___",

האם היתה כה מוקסמת ממני אם היתה יודעת על כמיהתי להישלט ?!