עבורה

הייתי באירוע מכובד,

כרגיל, התלבשתי יפה - חליפה, עניבה, לפחות להיראות גם מכובד :)

היו שם מאות אנשים,

ניגשה אלי האישה הכי יפה באולם (גבוהה, חתיכה, מרשימה, יופי הווליוודי, שמשאירך פעור פה),

לחצה ידי - "אני חברה שלך בפייס" [ אני בחיים לא הייתי פונה כך לבחורה ].

ברור שידעתי מי היא :)

בהמשך שוחחתי עימה, כולם הסתכלו עלינו :)

בא חבר למקצוע, מציג אותי בפני ידידה שלו: "זה איש מקצוע כמוני, אבל הוא מצליח יותר כי הוא חתיך",

אני כותב השורות ומחייך - אני מצליח ? במה ? במה שאני רוצה להצליח - איני מצליח, להצליח :)

אחר עבר לידי, כאשר אני משוחח עם הגברת היפה,

וזורק משפט: "תגיד, למה אתה לבוש כמו חתן ?!",

ואני עונה לו: "מרגיש כל יום כמו ביום חתונתי"  :)

ובתוכי אני חושב לעצמי - איזה "כייף לי", כל יום אני "חוגג" פורים,

שם מסכה ויוצא לעולם...