בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 9 שנים. 23 באפריל 2015 בשעה 19:47

אז הזמנו את כל החברים אלינו למנגל של יום העצמאות,

היתה אוירה נפלאה,

צחוקים, אוכל טוב, 

אני תמיד נותן הרגשה טובה לכל אחד ואחת,

אפילו משחק עם הילדים הקטנים,

אבל בתוכי,

אני כה עצוב, כה בודד, כה עייף מהמציאות.

אם חבריי היו יודעים מה ומי אני, מה עובר עלי,

אני חש כמו חור שחור....אני קורס אל תוך עצמי....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י