אני איש של מילה - תרתי משמע :)
הן מילה שנאמרת ובוודאי מילה שנכתבת.
הדבר היפה הוא שישנן מילים,
שאמירה ו/או כתיבה שלהן יכולה להיות חיובית או שלילית,
בדיבור, זה תלוי באינטונציה,
ובכתיבה זה תלוי בהקשר.
ברשותכם/ן, אתן דוגמאות:
"זבל" - לכאורה מילה שלילית.
אבל בסלנג של היום הרבה מהצעירים אומרים: "אחי איזה זבל אתה למה לא הזמנת אותנו ?",
המילה "מניאק" - לכאורה מילה עם קונוטציה שלילית -
"איזה מניאק זה, ראית איך חתך אותי בכביש ?"
או - "אחי אתה מניאק, בוא איתנו לפאב".
מילה נוספת אליה רציתי להגיע - "כלב !"
בנימה שלילית - "הטיפוס הזה הוא כלב אמיתי, חרא של בן-אדם",
ובנימה החיובית - "בואנה אתה כלב, יצאת ולא קראת לי ?".
אז אני מצהיר בזאת - אני "כלב" !,
כן, אני כלב במובן החיובי של המילה, הכי חיובי.
מבטיח בהמשך להסביר קביעתי זו,
מדוע אני "כלב" ולמה אני חושב שאני "כלב" טוב.