בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 9 שנים. 8 במאי 2015 בשעה 18:32

אז אני בבי"ח, סועד את אבי,

הוא כרגע מנמנם,

לפחות פחות סובל.

בדיוק כעת שומע כי האומן קדישמן הלך לעולמו,

ואני,

אני מהרהר,

כן, אני תמיד מהרהר,

והמחשבות מערערות [ כמו שם בלוגי 😄 ].

מה טוב לעשות ?

כל יום שעובר, לא חוזר,

אז מה ?

מצד שני, מותר האדם מהבהמה,

שהרי אני גם בעל משפחה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י