בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 9 שנים. 2 באוגוסט 2015 בשעה 13:56

בהמשך לפוסט הקודם.

מתקשר אלי איזו אישיות ציבורית שסייעתי לו,

הוא: "מה קורה, נעלמת ? לא שומעים ממך ?",

אני: "אתה כבר מכיר אותי...לא אוהב להפריעך...הנחתי שלאחר שתתפנה תיצור עימי קשר",

הוא: "אתה מאמין שמי שמשקיע מגיע לו לקבל ?",

אני: "נגעת בנקודה רגישה אצלי...פעם האמנתי בכך, היום כבר לא..",

הוא: "אז בוא ניפגש, רוצה לדבר איתך, מגיע לך, אני אוהב אותך..",

אני: (זוכה לאהבה, כולם/ן אוהבים אותי...ברור...) "עזוב, לא משנה...לא עשיתי זאת כי רציתי משהו ממך...",

הוא: "לא, אני עומד על כך שתמשיך להיות עימי, לצידי..., מאמין בך, יש לך ובך הרבה מה לתת",

אני: (עם דמעות בעיניים...אין לי כוחות...עזבו אותי...) "טוב, אני אתקשר אליך, נתאם משהו...".


ברור שהשיחה ביננו כבר לא תתקיים...

זה מעט מידי ומאוחר מידי כבר עבורי...

אשת לפידות n​(שולטת) - אפשר לחבק אותך?
לפני 9 שנים
כלבלב אנושי - אשת...תמיד !
את מקסימה :)
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י