בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 9 שנים. 3 באוגוסט 2015 בשעה 5:52

עזבו אתכם מכאב פיזי, מכות, הצלפות, עינויים,

כאבי הפאנטום שלי הם הכאבים העזים ביותר...

 

כואב על העבר שלא ישוב,

כואב על ההווה המאכזב,

וכואב על כך שאין לי עתיד...

Aציבעוני​(אחר) - אחד הקשים שניכתבו איי פעם
לפני 9 שנים
כלבלב אנושי - צועני יקר,
אני הכי אמיתי...אם כאן לא אביע עצמי...אכתוב עצמי לדעת...אז היכן ?!
לפני 9 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - תיכף תקבל ממני סטירה עד לשם.
תתאפס...
לפני 9 שנים
כלבלב אנושי - אשת היקרה,
לא נראה שסטירה אחת תספיק...במקרה שלי...
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י