עבורה

בהמשך לפוסט הקודם,

דווקא היום, ממרומי גילי המופלג :)

אני כה שלם עם מראי, גופי,

הרבה יותר נהנה להסתכל עליו מאשר בימי נערותי, צעירותי,

אני חטוב, אני משקיע, אני מתאמן,

אני מקבל מחמאות ופירגונים מכל עבר,

אפילו הצנחן שלי אמר לי בשבת - "אבא, איזה גוף קיבלת"...

אבל ככל שמחטב גופי יותר,

החלל בתוכי גדל,

הבור הנפער,

אין סיכוי לקרן אור לחדור...

איזה אבסורד..

(פעם שירים היו מצליחים להוציאני מהדכדוך...היום גם הם לא...)