בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 8 שנים. 17 בדצמבר 2015 בשעה 20:17

צלצול בנייד,

מספר לא מזוהה,

עונה,

מהצד השני קול נשי, סמכותי ואסרטיבי....אהבתי,

"שלום, היפנו אותי אליך, אמרו שאתה כותב יפה,

האם תהיה מוכן לכתוב מאמר בתחום XXX ?",

אני כמעט משתנק, מי ? מה ? למה ?

הראש שלי בכלל במקום אחר,

למשל, בתמונה שהעליתי בפוסט הקודם.

אני עונה לה: "תראי, אני דיי עסוק וזה...",

היא: "תראה, אתה הנבחר...וצוחקת",

אני מחשב מסלול מחדש במוחי,

ועונה לה: "תראי, אנו נכנסים לסופ"ש, אולי לקראת סוף שבוע הבא",

היא האסרטיבית: "אני חייבת המאמר עד יום שני",

ואני רואה בדמיוני את דמותה האסרטיבית עומדת מעלי,

כן, גם שוט היה שם :)

משיב בהיסוס: "אני מקווה שאצליח",

היא יורה: "אתה תצליח, סומכת עליך",

זהו, אני נפלתי שדוד לרגליה...

משיב: "אני כולי תקווה...",

היא: "אל תאכזב אותי....שבת שלום",

דייי...מה היא עשתה לי ?!

הפעילה אצלי את כל הכפתורים,

אלו בדיוק המילים, המשפטים, הקול, האינטונציה,

שאני כה מלא כמיהה לחוותם שוב...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י