עבורה

בהמשך לפוסטים האחרונים שלי...

אז חוגגים את יום המשפחה, שבוע המשפחה,

מה שתחליטו...

במשפחה צריך להשקיע כל השנה,

כן, לחובבי ה- 24/7...,

אני כמעט בטוח שחלק מהעובדה שאני כאן,

שאני נשלט, שאני זקוק לשליטה עלי, בחיי,

נובע מהקשר המשפחתי, מהאוירה, מהחינוך, מהיחס.

אני, מה שמכנים היום, הייתי ילד מוכה,

כן, בד"כ ע"י אימי,

לא - היא לא היתה שתלטנית, "סתם" עצבנית וכנראה מתוסכלת,

ואני, ואחיי, היינו חוטפים (זה בסדר, אני כבר סלחתי לה...).

אני זוכר שכאשר התבגרתי ונולדו ילדיי,

היה ברור לי שלעולם, אבל לעולם, לא ארים ידי עליהם,

וכן, עמדתי ועודני, עומד בנדר הזה !

אבל הפצע, הצלקת, כנראה נותרה בעינה,

אני נותרתי פגום.

(חשבתי שיהיה לי קל לכתוב על כך,

אבל זה דורש ממני תעצומות נפש כבדות,

ובימים אלו אני מרוקן...מקווה שאוכל להמשיך)

אבל מכל התיאור האישי והחושפני שלי,

המסר הכי חשוב שרציתי להעביר ולהבהיר -

אנא מכם, השקיעו בילדכם, עודדו אותם, תימכו בהם, פרגנו להם,

חבקו אותם, תנו להם את החמימות, את התחושה שהם אהובים,

שהם מיוחדים, שהם מוצלחים,

רק כך יש סיכוי שהם יגדלו "נורמליים",

עם אישיות בריאה, עם חוזק וחוסן נפשי.

חום שלא יקבלו בבית, לא ימצאו במקומות אחרים,

וזה תיסכול גדול,

האמינו לי...

שיהיה לכולנו יום משפחה מלא אהבה, שמח ומעצים...