עבורה

כולם הוזמנו,

חוץ ממני,

אז אתמול הזמינוני,

והיום סדרת טלפונים,

התנצלויות,

"אתה האדם הכי אהוב אצלנו,

כ"כ מצטערת שפספסנו אותך",

אני כמובן מנחם אותם, "לא נורא", "קורה",

אבל אני לא אגיע, יש לי עיסוקים אחרים...עאלק...
 

כן, אלו הם חיי,

כ"כ אהוב,

ותמיד נותר בדד,

פספוס אחד גדול,

תמצית חיי...