לפני 4 שנים. 12 במאי 2020 בשעה 9:43
את מי שהייתי פעם
לפני השריטות
לפני הכאב
לפני הקליפות
לפני המגננות
לפני שהתרסקתי לאלפי רסיסים שעד היום אני אוספת אחד אחד חזרה.
אני רוצה אותי של פעם
מלאה בתקווה
באמביציה
חולמת חלומות
ומאמינה שאצליח להגשים אותם.
זאת שמאמינה בטוב באנשים
זאת שמנסה להיות הכי טובה שהיא יכולה בשביל שיהיה לה מה לתת לאחרים.
אני רוצה את עצמי שלמה כמו פעם.
התגעגתי אליי
אבל הגיע הזמן להיפרד
כי מה שהיה מת
ומי שהייתי איננה יותר
אני אחרת
לא טובה יותר ולא טובה פחות. פשוט אחרת.
ומשם
להתחיל להוציא את הטוב שבי חזרה החוצה
לא לאסוף רסיסים יותר
להתחיל שלמה ולהיות ככה תמיד.
להוריד את הקליפות
אחת אחת, בזהירות כי הכל מפחיד שם בחוץ.
הבעיה היא
שהכל מפחיד גם מבפנים.
לאט ובזהירות
יום ביומו
זה יגיע.
