שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בייבי סטפס

לפני 3 שנים. 20 בינואר 2021 בשעה 19:14

להבין שאת מתנהגת כמו סתומה ולהמשיך זה לא עובד. ידוע לי אבל המנגנון האוטומטי פחות מודע.

או יותר נכון בעיקר מפוחד.

 

איך לעזאזל מתאפסים, נגמלים, נפרדים ושמים סטופ?

איך לעזאזל יוצאים לחופשי כשהתודעה מלאה בעבדות?

איך מפסיקים לעשות שטויות?

איך מפסיקים להרוס?

מה לבנות בחזרה ועל מה לא להסתכל לאחור?

מי צריך להיות סביבי?

למי להקשיב?

על מי לסמוך? על עצמי בטח שלא.

מה מפה והלאה?

תובנות זה נחמד, אבל איפה המעשים?

 

הרב מאמין בי

זה קצת משעשע, נראה לי אופטימי מדי

אבל הוא מחזק, מרים, נותן בראש כשצריך ולא משחרר.

הוא לעולם לא משחרר

וזה יתן לי את הכוח אני יודעת.

יש לי גם את הג'ינג'ית שלי וגם את אליסה בארץ הפלאות.

יש לי חברות טובות

יש לי אנשים טובים סביבי

אני אצליח, אני יודעת

זה פשוט. זאת אני שמסבכת את הכל

Heartbeat - זה מצריך המון ניסיון (שצוברים על הבשר החי) והיכולת ללמוד מהניסיון. בהחלט לסמוך רק על עצמך (!).הרי רק את זו שיודעת הכי טוב מה עשה לך טוב ומה לא. את זו שתאכל את המרורים ו/או את הדבש, כתוצאה מהחלטותייך. תחליטי. תזרקי. תשברי. תגידי. זה מרגיש טוב.
ואת תצליחי, כמובן.
לפני 3 שנים
lunabela - או... שזו הדרך שלך ואת צועדת בה באומץ. ולא מוותרת. עד שתצלחי ואז לאט לאט באופן טבעי הכל יקרה.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י