לפני 3 שנים. 19 באפריל 2021 בשעה 22:20
אני לא מבינה איך הוא מצליח להבין אותי בלי שאדבר
ולחילופין כשאני מדברת, הוא לא גורם לי לשתוק.
יש משהו בהקשבה
וכזאת הכלה
שנותנת לי תקווה
שיבוא היום ואבין למה.
אני לא מחוברת לעצמי לאחרונה
אני לא מבינה מי זאת שמסתכלת עליי במראה
ומרחמת עליי כל כך.
ושונאת אותי כל כך.
על מה?
כמה היא אוהבת לרחם עליי.
היא יותר אוהבת להעניש.
ולהאשים את עצמה.
בעיקר לאחרונה
אבל היא נלחמת בשבילי
עד זוב דם, עד איבוד הכרה.
היא שם.
הוא שם.
אני לא לבד.
היא תנצח
החזקה
זאת שהוא קורא לה גיבורה.
היא גם תיזכר בהכל ותצחק
כמה זה היה נראה מפחיד אז
וכמה זה עושה לה טוב עכשיו.
קיבלתי מתנות
לא ברור על מה
עדיין החושך מסנוור
והאור לא לגמרי נגלה
אני מתחילה להסיר קליפות.
זה כואב.
תודה.