לפני שנתיים. 16 במאי 2021 בשעה 23:13
גיליתי כמה הוא נעים
כמה הוא עושה לי טוב
גיליתי שאת הכאב הכי טוב
אני מעניקה לעצמי
אבל בתוכי אני מתה להוא
שידע איך להעניק לי אותו עד שיהפוך לי לעונג.
אם אני חוזרת לפה זה משתי סיבות בלבד
הראשונה, זה טמוע בי, לעולם לא באמת אשתחרר מזה,
מהצורך, מהסטיות, מהעומקים שאילהם אני יודעת שזה יכול לקחת אותי.
השניה, כל כך חרא לי בפנים שאני חייבת לעשות משהו מבחוץ, בשביל לשחרר את הלחץ.
זה לא מיני
זה רגשי
זה מה שלא מצליחים להבין.
גיליתי את הכאב מחדש
עכשיו אני מאמצת אותו לתוכי
נותנת לו לעבור דרכי
נסחפת איתו
כמו עם הגלים
מעלה מטה
עד שאגיע לחוף מבטחים.
גיליתי את הכאב מחדש
הפעם אחרת
בדיוק כמו בפעם שעברה
רק עכשיו במודעות
וב0 תמימות.
נגמרו הסכינים בלב
אין יותר מה לחתוך
וכדי שיהיה
צריך שוב לכאוב.
