לפני שנתיים. 24 ביולי 2021 בשעה 21:06
זאת מי שאני
וזה לא משהו שאני יכולה לשלוט עליו
הטראומות שולטות על זה
הם אלה שמקבלות החלטה
ומולם אני משתתקת.
זה גדול עליי
אני נאלמת דום.
לוחצים עליי, אני בורחת
אני מתחילה להרגיש, אני בורחת
אני מרגישה שאני "תיק", אני בורחת (גם מחברות של 20 שנה)
אני מרגישה שאני מפתחת תלות, אני בורחת.
אם אני רוצה יותר, אני בורחת.
אני עסוקה בלברוח
כי קשה לי להתמודד עם המציאות
ועכשיו זה נהיה בלתי אפשרי
רק איתך, ברחתי, אבל אליך.
אני מהמתמכרות
וברגע שאני מזהה התמכרות חדשה
אני בורחת.
אני לא רוצה לאהוב יותר, זה תמיד שורף את הנשמה בסוף.
מתי לעזאזל אפסיק לברוח?
מתי אפסיק לפחד ככה?
מתי אני אשלוט על הטראומות ולא הם בי?
מתי כבר אקח את עצמי בידיים?
